חמישה סימנים שילד שלכם יכול להרוויח מטיפול בעזרת חיות

1. הוא נפתח לחיה ולא לאנשים

הילד כמעט לא מדבר בארוחת ערב, אבל מדבר עם החתול של השכנה חצי שעה ברצף. או עם האוגר. או עם דג בקערה, ראיתי גם את זה.

הורים מספרים לי את זה בטון של בדיחה. זה לא בדיחה, זה נתון. הילד מראה לכם שיש לו יכולת תקשורת מלאה, והיא פשוט לא עוברת בערוץ שדורש פענוח של פרצוף אנושי. אפשר להיכנס דרך הערוץ שכבר פתוח במקום לדפוק על הדלת הנעולה.

2. הוא מפחד, והפחד מנהל לכם את היום

פחד מכלבים הוא לגיטימי לגמרי. הבעיה מתחילה כשהוא מתחיל להכתיב מסלולים: לא הולכים בדרך הזאת, לא נכנסים לגינה, לא מבקרים במשפחה שיש לה כלב.

ילדה אחת מאופקים הגיעה אליי אחרי שכלב גדול קפץ עליה בשכונה. שמונה שבועות עבדנו, ורוב הזמן היא ישבה על ספסל במרחק שלושה מטרים. היום היא מבקשת לעבור ליד הכלבים בפארק. רק לראות, לא לגעת. בעיניי זה ניצחון מלא.

הורים מספרים לי בטון של בדיחה שהילד מדבר עם החתול של השכנה. זו לא בדיחה, זה נתון.

3. הוא רגיל לשמוע רק מה הוא לא מצליח

ילד עם קשיי קשב או לקות למידה סופג לאורך יום לימודים שורה ארוכה של תיקונים. שב יפה, תפסיק לדבר, למה לא סיימת. בסוף היום מצטברת שם תחושה שקשה לפרק בשיחה.

כשילד כזה נותן פקודה לכלבה והיא מבצעת, קורה משהו פשוט: הוא הצליח, ומיד. בלי ציון, בלי הערה, בלי השוואה לאף אחד. נו, ואז הוא רוצה לעשות את זה שוב. וזה בדיוק המנוע שאנחנו צריכים.

4. הגוף לא מצליח להירגע

יש ילדים שהמערכת שלהם תמיד בהילוך גבוה. קול חזק, תנועה מהירה, מעבר מאפס למאה בשנייה, וקושי אמיתי לחזור למטה אחרי התפרצות.

כלב רגוע הוא כלי ויסות טוב במיוחד, כי הוא נותן משוב מיידי ולא שיפוטי. צועקים, הוא זז אחורה. מנמיכים, הוא מתקרב. אחרי כמה מפגשים הילד כבר מווסת בעצמו לפני שהכלבה הספיקה לזוז. לא כי אמרו לו, אלא כי הוא רוצה שהיא תישאר.

5. משהו בבית השתנה והוא נסגר

מעבר דירה, גירושים, אח חדש, אובדן. ילדים לא תמיד מספרים מה עובר עליהם, אבל הם משדרים את זה: נסיגה לחדר, ירידה בלימודים, שינה שהתקלקלה.

הכלב פה עובד כמרחב בטוח יותר מאשר כמטרה. ילד שלא מוכן לשבת מול מבוגר ולדבר על מה שקרה, מסכים לשבת על הרצפה ולהבריש כלבה. תוך כדי, בלי שאף אחד מבקש, מתחילות לצאת המילים. זו אחת התופעות הכי עקביות שאני רואה.

ומתי לא כדאי

שני מצבים שבהם אני אומר להורים לחכות או ללכת למקום אחר.

הראשון, אלרגיה או אסתמה פעילה. אפשר לפעמים לעקוף את זה עם עבודה בחוץ או עם בעלי חיים אחרים, אבל אם התגובה חזקה, לא נכנסים לזה. הבריאות קודמת.

השני, ילד שהיה לו אירוע קשה עם כלב לגמרי לאחרונה, כמו נשיכה לפני שבועיים. שם צריך קודם זמן ולפעמים ליווי נפשי, ורק אחר כך להתחיל עבודה הדרגתית. למהר לשם זה להזיק.

יש עוד מצב שהוא לא פסילה אבל כן אזהרה: הורה שמחפש פתרון מהיר לקראת ועדה או סוף שנה. תהליך טיפולי לא עובד בלוח זמנים של מישהו אחר. אם יש לחץ כזה, עדיף להגיד את זה בטלפון ולחשוב יחד מה באמת מתאים.

אז מה עושים עם זה

שיחת היכרות של רבע שעה לא עולה כלום ולא מחייבת אתכם בכלום. תוך עשר דקות בדרך כלל ברור לשנינו אם יש פה התאמה.

אם אתם רוצים לקרוא לפני שמרימים טלפון, יש את דף הכלבנות הטיפולית עם התהליך והמחירון, ואם מדובר בגן או בבית ספר ולא בילד אחד, הכיוון הנכון הוא חוג חיות לקבוצה.