שתי שיחות טלפון באותו בוקר. אמא מאופקים שרוצה שהבן שלה יפסיק לחצות כביש בכל פעם שהוא רואה כלב, ואבא מבאר שבע שהגולדן שלו אכל את פינת הספה. שניהם פתחו באותו משפט בדיוק: שמעתי שאתה עושה כלבנות טיפולית.
אחד מהם דיבר על השירות הנכון. אז שווה להסביר את זה פעם אחת, בסדר גמור, כדי שלא תשלמו על מפגשים שלא יביאו אתכם לשום מקום.
באילוף, הלקוח הוא הכלב
אילוף מתחיל בשאלה אחת: מה הכלב עושה שלא מסתדר לכם בבית. מושך ברצועה. נובח על כל אופנוע שעובר. לא נשאר לבד רבע שעה בלי לייבב. עולה על השולחן ברגע שיצאתם מהמטבח.
העבודה שלי שם היא לפרק את השרשרת. יש טריגר, יש תגובה, ויש משהו שבלי לשים לב חיזקתם לאורך חודשים. בסוף התהליך הכלב מבין מה מבקשים ממנו, ואתם מבינים איך לבקש. זה הכל.
הילדים במשפחה כמובן משתתפים, וזה נהדר. אבל התוצאה נמדדת בכלב. אם אחרי שישה מפגשים הוא עדיין קורע את הרצועה מהיד שלכם, נכשלתי.
בכלבנות טיפולית, הכלב הוא הכלי
פה הופכים את הכיוון. הכלב כבר מאולף, רגוע, יודע את העבודה שלו. הוא נכנס לחדר כדי לשרת מישהו אחר: ילדה עם חרדה חברתית, נער שהפסיק לדבר אחרי אירוע קשה, מבוגר בדיור מוגן שכבר שבועיים לא יצא מהחדר.
המטופל נותן לכלב פקודה, והכלב מבצע. שנייה אחת של הצלחה. בשביל ילד שרגיל לשמוע כל היום מה הוא לא מצליח, השנייה הזאת שווה יותר משעה של שיחה על רגשות. משם בונים: אחריות, ויסות של קול ותנועה, קשר עין, סבלנות.
הדבר היפה הוא שהכלב לא שופט. הוא לא מתעצבן שלקח שבע פעמים עד שהפקודה יצאה נכון, והוא לא מספר לאף אחד בכיתה. ילדים מרגישים את זה תוך דקה.
אם ההצלחה שייכת לכלב, זה אילוף. אם היא שייכת לאדם שמחזיק ברצועה, זו כלבנות טיפולית.
אז למה כולם מתבלבלים
כי מבחוץ שתי העבודות נראות זהות. בשתיהן יש רצועה, חטיפים בכיס, מישהו אומר שב, כלב מתיישב. אם תסתכלו מהחלון דקה וחצי, לא תדעו להגיד במה צפיתם.
ההבדל הוא בשאלה למי נועדה ההצלחה. אם היא של הכלב, זה אילוף. אם היא של האדם שמחזיק ברצועה, זו כלבנות טיפולית. את השיטה הזאת למדתי בעמותת כלבים בשירות אנשים, בשיטת Dog Time, והיא בנויה בדיוק על המעבר הזה: מטופל שהופך למטפל של הכלב.
יש עוד הבדל שהורים שוכחים לשאול עליו. באילוף אני מגיע אליכם הביתה, כי שם ההתנהגות נבנתה ושם צריך לפרק אותה. בטיפול המקום גמיש, ולפעמים דווקא מפגש בחצר או בפארק שווה יותר מסלון.
איך יודעים מה מתאים לכם
תשאלו את עצמכם שאלה אחת: בגלל מי הרמתי טלפון. אם התשובה היא הכלב שלי, זה אילוף. אם התשובה היא הילד שלי (או אני), זו כלבנות טיפולית. ברוב השיחות ההורים כבר יודעים את התשובה, הם פשוט לא מכירים את השמות.
סימנים שמכוונים לאילוף:
- הבאתם גור והוא בן שמונה עד שישה עשר שבועות. זה חלון הזהב.
- הכלב מושך, נובח, קופץ על אורחים או לא נשאר לבד.
- אימצתם כלב בוגר ואתם לא בטוחים מה עברו עליו.
סימנים שמכוונים לכלבנות טיפולית:
- ילד עם חרדה, קושי חברתי, קשיי ויסות או התמודדות עם משבר בבית.
- ילד על הרצף שהתקשורת איתו לא עוברת בערוץ המילולי.
- פחד מכלבים שמגביל את היומיום של כל המשפחה.
- מבוגר בגיל הזהב שהתכווץ לתוך עצמו.
ואם אין לכם בכלל כלב בבית? זה לא חוסם כלום בטיפול. הכלבים שלי מגיעים איתי.
ולפעמים צריך את שניהם
יש משפחות שמגיעות בגלל הילד ויוצאות עם שני תהליכים. קורה למשל שהבאתם כלב הביתה במיוחד בשביל הילדה, והכלב עצמו יצא חסר גבולות ומקפיץ את כל הבית. אז אין טעם לעבוד על ויסות רגשי מול כלב שמטפס על הראש של כולם. קודם מסדרים את הכללים, ורק אחר כך נכנסים לעבודה הטיפולית.
בכיוון ההפוך זה קורה פחות, אבל גם הוא קיים. לפעמים מתחילים באילוף ואחרי שלושה מפגשים מתברר שהבעיה האמיתית היא שהילד בן השבע פוחד מהכלב שלו, ואף אחד בבית לא אמר את זה בקול.
בפועל: שיחת ההיכרות בטלפון היא רבע שעה וללא תשלום, ורוב הזמן היא מספיקה כדי לדעת לאן פונים. מפגש טיפולי נע בין 250 ל-350 שקל, מפגש אילוף בין 350 ל-450 (כי כמעט תמיד יש נסיעה עד אליכם). מחוץ לבאר שבע מוסיפים דמי נסיעה, וסוגרים אותם מראש.
אפשר לקרוא לעומק על כלבנות טיפולית בבאר שבע ובדרום או על מסלולי אילוף כלבים ובעיות התנהגות, ולראות מה מדבר אליכם.
ערן סדק הוא מטפל שיקומי מטעם משרד העבודה והרווחה, מאלף כלבים וכלבן טיפולי בהסמכת עמותת כלבים בשירות אנשים. שלושים שנה בגיל הרך ובחינוך המיוחד, עובד בבאר שבע, בכל הדרום וגם במרכז.
